כל מה שרציתם לדעת על חשיפה נכונה בכלבים

חשיפה נכונה – עקרונות מנחים

• קצב שמתאים לכלב. להתבונן יותר, לדרוש פחות. עליכם ללמוד לקרוא את שפת-הגוף של הכלב שלכם ולהתאים את רמת החשיפה למה שאתם רואים. בואו נניח שאתם מטיילים עם הכלב ברחוב ראשי. נראה שמח? מצוין, אנחנו בסדר. סימני לחץ מתון? להיות במעקב ואם לא משתחרר במהירות אז לקחת צעד אחורה. סימני לחץ גבוה, פחד וחרדה? כבד מידי, צאו משם במהירות האפשרית ונסו שוב מאוחר יותר. בואו נניח שאתם רוצים להרגיל את הכלב לאדם חדש שחשוב שהוא יכיר. זה לא יהיה בהכרח נכון פשוט להגיד לאותו אדם לגשת לכלב, ללטף אותו ולתת לו חטיפים. עם כמה שזה נראה הגיוני שזה יגרום לכלב להתרגל אליו ולאהוב אותו, עדיף לתת לכלב שלכם את אפשרות הבחירה אם להתקרב או לא. האדם יכול להזמין ואף לזרוק חטיפים ממרחק אבל לא לכפות על הכלב קירבה. כשהדברים יתקדמו בקצב שמתאים לכלב תוכלו להיות בטוחים שהוא באמת בסדר.

לסרטון בנושא שפת-גוף לחצו על הטקסט

• אמון בבעלים. אתם, הבעלים, מהווים חלק בלתי נפרד מתהליך החשיפה. אתם נמצאים שם עם הגור או הכלב שלכם. במיוחד כשמדובר על סיטואציות שבהן הכלב מחובר לרצועה ותלוי בכם עוד יותר. חשוב שתלמדו את הכלב שהוא יכול לסמוך עליכם בכל סיטואציה. ואמון זה דבר שצריך להרוויח ביושר. אתם צריכים להוכיח לכלב שלכם שאתם יודעים לזהות מה קורה איתו ולפעול בהתאם, כך שהוא יבין שאתם יודעים לטפל בעניינים. זה מתקשר לסעיף הקודם: דמיינו, שוב, שאתם במקום חדש עם הכלב. אתם מזהים שהוא מתקשה. בנקודה הזו חשוב שתדעו לזהות אם מדובר בקושי סביר שהכלב מצליח להתגבר עליו, או שמדובר בסימנים של לחץ גבוה ואפילו חרדה שהולכים ומתגברים (קישור לסרטון על שפת-גוף בסעיף הקודם). אם מדובר במקרה הראשון – רדו לגובה של הכלב, לטפו אותו, דברו אליו בטון רגוע ובטוח. תגידו לו שזה בסדר. לעומת-זאת, אם מדובר במקרה השני – תורידו את הווליום. אל תנסו לשכנע את הכלב שהכל בסדר כי מבחינתו זה ממש לא והוא ילמד לא לסמוך עליכם.

• כמה שיותר גירויים. ככל שתחשפו בצורה נכונה ליותר גירויים, כך הביטחון של הכלב יתחזק. בחשיפה נכונה הכלב מקבל את ההזדמנות לחקור את העולם בצורה בטוחה, בקצב שנוח לו. כל חוויה של היכרות מוצלחת עם משהו חדש תעצים אותו ותעזור לו להרגיש יותר נינוח ובטוח בעולם. מומלץ לעשות רשימה ולתלות אותה על המקרר. והנה כמה רעיונות: משטחים שונים (חול, אספלט, דשא ועוד), כלבים מסוגים ובגדלים שונים, בעלי-חיים שונים, חוויות שונות כמו נסיעה ברכב או ביקור במרפאה הוטרינרית, אנשים בעלי גווני עור שונים, אנשים גבוהים, אנשים עם זקן, כובע או משקפי-שמש, אנשים עם מעילים ומטריות, רעשים שונים, מים, אורחים שמגיעים הביתה ועוד. מספיק שכל יום תחשפו את הכלב שלכם לדבר או שניים חדשים בצורה נכונה ואתם בכיוון הנכון.

ומה לגבי פינוקים כמו חטיפים או צעצועים?

אז ככה. אם אתם לוקחים איתכם חטיפים ומשחקים כדי לעודד בעזרתם התנהגות רצויה וכדי לייצר לכלב חוויות כיפיות שיקדמו חשיפה חיובית לגירויים שונים – זה נהדר ואין עם זה שום בעיה. רק תיזהרו לא להתבלבל: החשיפה שלכם צריכה להיות בנויה בצורה כזאת שהכלב שלכם בסדר גם בלי הפינוקים. למשל, זה ממש לא חכם לפתות את הכלב למקומות שהוא מפחד מהם בעזרת אוכל מאוד אטרקטיבי או משחק שהוא מאוד אוהב. במצב כזה הכלב עלול להסתנוור מהפיתוי ולעשות דברים שהוא עדיין לא מוכן אליהם וזה יחזור אליכם מאוחר יותר כשהאוכל ייגמר או כשהוא יתעייף מהמשחק. חשוב שהכלב יקבל קודם כל את הזמן והמרחב שלו לראות משהו חדש, לעבד את המידע ולהסתגל. אז לא לפתות או להאכיל בלי הפסקה! שימוש חכם בפינוקים יקדם את התהליך, שימוש לא נכון עלול לגרום לנזק.

"זרוק אותו למים, שיתרגל!"
הביטואציה וחשיפה

הביטואציה (התרגלות בעברית) מתרחשת כאשר התגובה לגירוי מסוים הולכת ופוחתת באופן טבעי עם החשיפה. הביטואציה יכולה להתרחש כאשר התגובה פוחתת במהלך חשיפה אחת ממושכת או לאורך מספר חשיפות לאותו הגירוי.

אתם בבריכה, עומדים להיכנס למים. אתם טובלים את כפות הרגליים במים ומרגישים צמרמורת בכל הגוף, קר. אבל אחרי שתי דקות המים כבר מרגישים נוחים ונעימים, כאילו הטמפרטורה שלהם עלתה ככה פתאום. הגוף שלכם פשוט התרגל לטמפרטורה של המים והם כבר לא מרגישים קרים. האם הייתם צריכים לעשות עוד משהו חוץ מלהישאר במים כדי שזה יקרה? לא. זה קרה באופן טבעי. זו בדיוק הביטואציה.

הביטואציה משחקת תפקיד מרכזי בתהליך החשיפה של הכלבים שלנו, במיוחד בהקשר של גירויים כמו רעשים, ריחות, מראות ומשטחים שונים שהם חלק מהסביבה שבה הכלב שלכם הולך לחיות.

יצאתם עם הכלב לטיול ברחוב. בדקות הראשונות הוא היה מאוד מהוסס וחששן אבל ככל שהטיול התקדם הוא נראה יותר ויותר משוחרר, התעכב פחות על גירויים שונים ועבר הלאה יותר ויותר מהר. אתם בכיוון הנכון.

זה מאוד פשוט. אתם צריכים לזהות שמתרחשת הביטואציה לגירויים שונים ככל שהכלב שלכם נחשף אליהם, כלומר, שהתגובה פוחתת עם החשיפה. לא קורה? בדיוק, תורידו ווליום.

חשיפה ואינטראקציה

האם הכלב חייב להיכנס ממש לאינטראקציה עם כל דבר כדי להיחשף אליו בצורה בריאה ונכונה? התשובה היא לא. יש דברים שהכלב יכול ואפילו צריך להיכנס איתם לאינטראקציה ישירה ויש דברים שלא.

בואו ניקח לדוגמה את הגירוי הבא: אנשים זרים שעוברים מולנו ברחוב במהלך טיול. האם נכון לאפשר לגור צעיר וסקרן להגיע לכל אדם שהוא רוצה ברחוב, לקפוץ עליו ולהגיד לו שלום? דעתי היא שלא. מעבר לעובדה שיש אנשים שזה לא ממש מתאים להם, אנחנו עלולים ללמד את הגור להתרגש יותר מידי מאנשים זרים שעוברים מולו ואולי גם לתרגל התנהגות של קפיצה על אנשים (במיוחד אם הוא זוכה לתגובות נלהבות וליטופים בתגובה להתנהגות). בנוסף, ייתכן מצב שבו הגור מעט חושש מאנשים ולא מרגיש בנוח עם זה שזרים ניגשים מלמעלה ומלטפים אותו. במצב כזה, האם זה מה שילמד אותו להרגיש בנוח בנוכחות זרים? להיפך, זה ילמד אותו שכל זר שעובר מולו ברחוב הוא איום פוטינציאלי למרחב הפרטי שלו.

לכן אני תמיד ממליץ שלא לאפשר זאת ואף ללמד את הגור או הכלב הנרגש שאנשים שמגיעים מולנו הם סימן לכך שחטיפים שווים עומדים להגיע מהבעלים. בצורה כזאת נוכל ללמד שיותר שווה להתרכז בנו וגם נייצר קישור חיובי לאותם אנשים. שניים במחיר אחד.

אם מישהו מאוד רוצה להתחבר עם הגור שלכם ומוכן להתאזר בסבלנות, אתם יכולים לבקש ממנו להזמין את הגור אליו בעזרת חיוך, הפניית הגוף הצידה והגשת הידיים מלמטה וממרחק. אם הגור ירצה ללכת ולהגיד שלום, אולי להכיר חבר חדש, זה בסדר גמור. כל עוד יש לו את הבחירה והעניין לא נכפה עליו.

חשיפה מותאמת אישית

עוד לפני שאתם מביאים כלב הביתה, חשוב שתקחו רגע לחשוב על המאפיינים של אורח החיים שלכם. האם אתם אנשים שמארחים הרבה? האם יש מקומות מסוימים שאתם פוקדים הרבה והייתם רוצים לקחת אליהם את הכלב איתכם? האם הייתם רוצים לעסוק בספורט כלבני כזה או אחר? מיהם האנשים בחייכם שחשוב שהכלב יכיר וירגיש איתם בנוח?

התכנון הזה מראש יאפשר לכם למקד את תהליך החשיפה ולהתאים אותו למסגרת החיים שלכם, כך שהכלב שתביאו ייחשף בצורה נכונה לאותם דברים שהולכים להיות חלק מהסביבה הספציפית שבה הוא הולך לחיות.

גנטיקה וסביבה

זה גנטי? זה סביבתי? זה תמיד גם וגם.

גם להשפעות גנטיות וגם להשפעות סביבתיות השפעה עצומה על תגובות רגשיות והתנהגותיות. חשוב להכיר בהשפעה הזאת ולכבד אותה. יש כלבים שיעברו חשיפה מדהימה ועדיין יישארו רגישים ובסיכון גבוה לתגובות של תוקפנות פחד במצבים מסוימים למשל, יש כלבים שיעברו חשיפה מאוד לא נכונה ועדיין יהיו בסדר בסה"כ.

הגנטיקה שם. אבל הדבר שחשוב להבין הוא שהסביבה יכולה מאוד להשפיע על כמה גנים כאלה ואחרים יבואו לידי ביטוי במהלך חייו של הכלב. התאמות סביבתיות וחשיפה נכונה שמותאמת אישית יכולות להשפיע משמעותית על איפה הכלב שלכם יהיה ממוקם על הסקאלה שבין כלב שסופר נינוח עם הסביבה לכלב שממש לא מסוגל להתמודד.

לסיכום

מדובר באחד הנושאים החשובים ביותר בכל מה שקשור לגידול נכון של כלבים, כזה שמאפשר להם להשתלב בצורה מוצלחת בסביבה שבה הם חיים ולצמצם מצבים של קונפליקט בין הכלב לבעלים ולסביבה.

הכל מתחיל ברכישת ידע ומיומנות. ככל שאנשים ידעו יותר על התקופה הקריטית לחשיפה, ילמדו יותר על שפת-גוף ותקשורת כלבית ויהפכו מיומנים יותר ויותר בניהול תהליכים של חשיפה נכונה – כך ילך ויצטמצם מספר הכלבים שיפתחו בעיות התנהגות משמעותיות שיביאו את הבעלים שלהם בסופו של דבר לייאוש.

למנוע מראש זה תמיד עדיף אך לא תמיד אפשרי. אם יש לכם כלב, צעיר או בוגר, שכבר מציג התנהגויות בעייתיות וקושי להתמודד עם הסביבה בצורה מקובלת, אתם זקוקים לעזרה מקצועית. אל תמתינו עד שדברים יחמירו, צרו קשר עם מטפל בגישה חיובית שייתן לכם כלים להתמודדות.